ישראלים רבים מרגישים שהם נמצאים בתוך מרוץ עכברים (או ליתר דיוק בתוך גלגל של אוגרים): הם מסובבים אותו כל יום, כל היום, כדי שהוא יפיק עבורם מספיק כסף למחיה. ממש כמו שגנרטור מפיק חשמל. אבל הנה הבעיה: לא משנה כמה מהר אנחנו מסובבים את הגלגל, לא משנה כמה קשה אנחנו עובדים, הסיבובים האלה מספיקים בקושי כדי להחזיק את הראש מעל המים. וזה במקרה הטוב…
לא שזה אמור לנחם, אך מיליוני ישראלים נמצאים במצב הזה: עובדים מסביב לשעון (עפ”י נתוני ה- OECD, בישראל עובדים הכי הרבה שעות בשבוע בעולם המערבי– יותר מ- 40 שעות שבועיות, לעומת הולנד שבה עובדים פחות מ- 30 שעות בשבוע). והכי גרוע: בחלק גדול מהמקרים המאמץ הזה אפילו לא מספיק כדי להשאיר את הראש מעל המים: עפ”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 42% ממשקי הבית בישראל היו או עדיין נמצאים במינוס. למה זה קורה, ואיך אפשר לשנות את רוע הגזירה שכל כך התרגלנו אליה?
פרדוקס השפע המדומה
כשיוצאים החוצה או אפילו נכנסים לפייסבוק, אפשר לקבל את ההרגשה שלכולם מסביבנו יש כסף. הרבה כסף. בתי הקפה מלאים, שדה התעופה מפוצץ והקניות ברשת שוברות שיאים. מאיפה נובע הפער בין הקושי של המוני ישראלים לגמור את החודש, לבין הביקושים הגואים לקניות ולבילויים?
את הפער הזה אפשר להסביר במגוון דרכים: ישראלים רבים איבדו את האמון ביכולת שלהם לקנות דירה (שלא בצדק – אבל על כך נרחיב במאמר נפרד), וכתוצאה מכך משתמשים בהכנסה שצברו לקניות ובילויים. גם העבודה הקשה והמאומצת מסביב לשעון גובה מחיר, ומזינה את מנגנון הפיצוי הרגשי שגורם לנו לקנות עוד ועוד. תהיה הסיבה אשר תהיה, דבר אחד בטוח: המרדף שממשיך חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה – יכול להיפסק.
איך מפסיקים את המרדף האינסופי?
כדי לענות על שאלת המיליון דולר (והרבה יותר) הזאת, צריך להכיר את רב המכר “אבא עשיר, אבא עני” של רוברט קיוסאקי שנמכר בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם – ולא בכדי. לרוברט קיוסאקי היו שני אבות:
- האבא הביולוגי שהיה ד”ר ועבד כל החיים מסביב לשעון, רק כדי לנהל כל חייו מלחמת הישרדות כלכלית.
- אבא רוחני שלא סיים 8 שנות לימוד, אך הרוויח מיליונים והפך לאחד האנשים העשירים בהוואי.
האב הרוחני התעשר לא בגלל שהוא עבד יותר שעות, אלא בזכות העובדה שהוא פעל בצורה חכמה יותר. לאורך הספר מסביר קיוסאקי מה גורם לאנשים להתעשר – ומה לא מלמדים אותנו בבית הספר. אחד העקרונות החשובים בספרו הוא האבחנה בין נכסים להתחייבויות. האבחנה הזו משנה תפיסה, ומובילה אנשים רבים ברחבי העולם לחופש כלכלי:
מהו נכס? משהו שמניב לכם כסף. מהי התחייבות? משהו שגורם לכם להוציא כסף.
על פניו, ההבדל בין נכסים להתחייבויות נראה פשוט. הבעיה מתחילה כאשר אנשים מבלבלים בין נכסים להתחייבויות: חושבים שיש להם ביד נכס, כשבפועל מדובר בהתחייבות שגורמת להם להוציא כספים. אם למשל קניתם דירה למגורים ואתם משלמים עליה משכנתא – למעשה הנכס שקניתם הוא התחייבות שגורמת לכם להוציא כסף מהכיס בכל חודש. אם לעומת זאת קניתם דירה להשקעה שמניבה שכר דירה מדי חודש, מדובר בנכס שמכניס לכם כסף מדי חודש. נכס יכול להיות גם חיסכון שמניב ריבית או השקעות בשוק ההון או באפיקים אחרים, שמניבים עבורכם רווחים באופן שוטף.
הדרך הבטוחה לחופש כלכלי
יש אנשים שנמצאים במרדף אינסופי ועובדים כל החיים עבור הכסף, ויש אנשים שנותנים לכסף לעבוד עבורם, ולממן את הוצאות המחיה שלהם. איך הם עושים את זה? באמצעות בניית נכסים. עם הזמן הנכסים הראשונים שיצרו מניבים רווחים, שמשמשים ליצירת עוד נכסים, שמגדילים את הרווחים ומובילים לקניית נכסים נוספים – עד שבשלב מסוים התשואה שמניבים כל הנכסים יכולה לממן את הוצאות המחיה.
כך למשל אדם שחוסך 1,500 ₪ מדי חודש ומניב תשואה שנתית בגובה 5% באפיק השקעה כלשהו, יקבל לאחר 15 שנים 400,933 ₪ – 130,933 ₪ מתוכם מכספי הריבית! בעזרת אפקט הריבית דריבית, במסגרתו הרווחים שנצברים מושקעים ומייצרים רווחים נוספים, החיסכון גדל בשליש. באותו האופן אפשר להשקיע בנדל”ן, ליהנות מהתשואה על השכירות, וגם מעליית מחירי הנדל”ן (עלייה שיכולה להגיע לעשרות אחוזים ויותר, במציאות שבה מחירי הנדל”ן בישראל ממשיכים לעלות).
עם השנים, כאשר הנכסים יגיעו לשווי גבוה מספיק, התשואה שהם יניבו תוכל לממן את הוצאות המחייה השוטפת. כך למשל אדם שחסך מיליון ₪ והנכסים שלו מניבים תשואה שנתית בגובה 5% (כלומר 50,000), יוכל להשתמש ברווחים שהצטברו כדי לכסות חלק מהוצאות המחיה (50,000 ₪ בשנה מאפשרים לנו לכסות הוצאות חודשיות בגובה 4,166 ₪).
והתוצאה? ברגע שהנכסים גדלים אפשר לעבוד פחות, לפנות זמן לעצמנו וליקרים לנו – ולראות איך ככל שעובר הזמן מי שעובד קשה זה לא אנחנו, אלא… הנכסים והכסף שלנו.
הדרך לחופש כלכלי מתחילה בצעדים קטנים: בהבנה שככל שנחסוך מוקדם יותר,
כך הנכסים יתחילו לעבוד בשבילנו, ובשלב מסוים יוציאו אותנו לחופשי.