פאנל של מדעני האו”ם קבע לאחרונה שללא שינוי דרמטי בהרגלי החיים לא נוכל לבלום את משבר האקלים. משבר שצפוי להוביל לתופעות טבע קיצוניות, למחיקת ערים ולהכחדת אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים. הבעיה היא שקשה לשנות את אורחות החיים: לנסוע פחות, לצרוך פחות מים וחשמל, להפריד זבל ועוד – ובינתיים הכדור ממשיך להתחמם בקצב מואץ.
בינתיים בירושלים: מה עושה המדינה?
מצד אחד המדינה מהססת לצאת נגד חברות מזהמות ולהתחייב ליעדים במסגרת חוק האקלים שעולה לדיון בימים אלה בכנסת. מצד שני היא מנסה לרכב על הגל: בטענה של הקטנת הגודש בכבישים ודאגה לסביבה מוכנסת היד עמוק לכיסינו עם מס שמגיע ל- 100% בעת רכישת רכב חדש ומס של יותר מ- 60% על כל תדלוק. מסיבות דומות, לאחרונה התווסף מס על כלים חד פעמיים.
במקום להטיל מיסים גבוהים על האזרחים, אפשר לדאוג לסביבה בצורה הרבה יותר יעילה. בשביל זה לא חייבים לפגוע בכיס וגם לא לשנות באופן משמעותי את אורחות החיים.
מה אפשר לעשות? לסגור את הברז (של הכסף)
הכסף מניע את העולם, ולכן פשוט צריך להסיט אותו למקומות הנכונים כדי ליצור אימפקט סביבתי משמעותי. איך עושים את זה? בשנים האחרונות גוברת המגמה שמאפשרת לכל אחד מאיתנו להשפיע על הסביבה בלחיצת כפתור. הכוונה היא להשקעות ירוקות בגופים וחברות לא רק על פי שיקולי הרווח, אלא גם לפי מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלהן. לשם המחשה עפ”י ההערכות, בשנת 2021 לבדה הונפקו אג”ח ESG למימון מטרות סביבתיות וחברתיות בשווי טריליון דולר. עפ”י חברת סיטיגרופ, 26% מסך האג”ח התאגידיות שהונפקו באירופה היו למטרות ESG.
גם ארצות הברית חווה זינוק בהשקעות ברות קיימא: עוד לפני הקורונה, בין השנים 2018-2020, צמחו השקעות ברות קיימא ב- 42%, והן מהוות 33% מסך הנכסים המנוהלים בארה”ב. זאת עפ”י הפורום להשקעות בר קיימא אחריות. מגמה זו מתחזקת גם באירופה, בה השקעות ברות קיימא היוו בשנת 2020 11% מכלל הנכסים המנוהלים נטו, עפ”י מחקר שבוצע ע”י Morningstar ו-zeb. זאת לעומת 5% בשנת 2018.
ומה קורה בישראל? גם אנחנו יכולים להשקיע בחברות בעלות השפעה חיובית על הסביבה, דרך מסלולים מנוהלים של חברות שמצהירות על השקעות אחראיות. באופן הזה גם כספי קרן ההשתלמות, קופת הגמל והפנסיה שלנו יושקעו בצורה אחראית יותר, שלוקחת בחשבון לא רק את שיקולי הרווח הכלכלי – אלא גם את שיקולי הרווח הסביבתי והחברתי. אפשר להשקיע באופן ישיר גם במניות של חברות בעלות השפעה חיובית לסביבה.
החדשות הטובות: הכדור בידיים שלנו
הגופים המוסדיים, אלה שמנהלים את כספי הפנסיה וההשקעות שלנו, משקיעים נכון להיום למעלה מ- 50 מיליארד ₪ מכספינו במניות ובאג”חים של תעשיית הדלקים המאובנים, ובכך תורמים לשגשוג תעשיות אלו. ברגע שנסיט את הכסף שלנו לחברות בעלות השפעה חיובית על הסביבה, יחל להיווצר כדור שלג, וגם הגופים המוסדיים ישקיעו פחות בחברות מזהמות.
ומה לגבי המחוקקים? החל מיולי הקרוב תיכנס לתוקפה רגולציה שתחייב את הגופים המוסדיים להכניס לשיקולי ההשקעה היבטים סביבתיים וחברתיים. מדובר ביוזמה מבורכת אך בהעדר יעדים מדידים – לא מספקת. הלחץ הציבורי ידרבן את נבחרי הציבור לעגן בחוק יעדים מדידים שגופי ההשקעה יצטרכו לעמוד בהם. הוא גם יוביל, בתקווה, להנגשת המידע על אופי ההשקעות כך שכל אחד מאיתנו יוכל לדעת בקלות האם כספו מושקע בחברות המזהמות את הסביבה או שומרות עליה.
הכדור בידיים שלנו. כל אחד מאיתנו יכול לייצר שינוי סביבתי, בלחיצת כפתור, באמצעות הזרמת כספי ההשקעות למקומות הנכונים. ברגע שזה יקרה, גם המדינה והגופים המוסדיים יתיישרו ויאפשרו לכסף להניע את העולם – הפעם לכיוון הרצוי.
הכותבת היא ליאב דויד, סמנכ”ל פיתוח עסקי וחדשנות בפלטפורמת ההשקעות החברתיות טריא, שקיבלה לאחרונה את תו “כסף נקי” מטעם פורום “כסף נקי”: קואליציה של 28 ארגוני סביבה וחברה. זאת כחלק מההתחייבות של טריא שלא להשקיע או להלוות כספי משקיעים להשקעה באנרגיות מזהמות.