בשנים האחרונות בישראל ובעולם מתמודדים עם מציאות שמשתנה ללא הרף – ומשפיעה גם על הכיס שלנו: ממגפת הקורונה ועד מלחמת רוסיה-אוקראינה. המציאות הזו מובילה לאינפלציה – עליות מחירים מתמשכות, שמגדילות את ההוצאות – וגם משפיעות על החסכונות. רגע לפני שנבין איך עליות המחירים משפיעות על החסכונות שלנו, בואו נבין מה גורם להן.
מה גורם לעליות המחירים?
בתקופה האחרונה אנחנו בישראל ובעולם מתמודדים עם מציאות שכמעט לא הייתה מוכרת מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008: מציאות אינפלציונית. אחת הסיבות לעליות המחירים הם השיבושים בשרשרת האספקה בעקבות הקורונה והסגרים השונים: שיבושים אלו הובילו לייקור עלויות השילוח ולצמצום ההיצע. מהצד השני, הדפסת כספים בהיקף נרחב ע”י ממשלות ובנקים מרכזיים בארץ ובעולם הגדילו את כמות הכסף שעומדת לרשות הציבור, הובילו להגדלת הביקושים ולעליות מחירים.
וכאילו שכל זה לא מספיק, הגיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה שהובילה לגל נוסף של התייקרויות. זאת בין היתר בעקבות העובדה שרוסיה ואוקראינה נחשבות לספקיות מרכזיות של סחורות דוגמת חיטה, תירס, נפט, מתכות ועוד. המצב המלחמתי הוביל לזינוק במחירי סחורות אלו, ויצר למעשה מעין אפקט דומינו של התייקרות מוצרים נוספים המבוססים על חומרי גלם אלו.
עליות המחירים משפיעות באופן מידי על הכיס שלנו, בדמות הוצאות שהולכות וגדלות: מבדיקה שבוצעה ע”י אפליקציית MyFinanda והבנק הדיגיטלי הראשון, נמצא שההוצאות החודשיות של משקי הבית עלו ב-3,000 ₪ בממוצע במהלך שנת 2021.
גל ההתייקרויות משפיע לא רק על היקף ההוצאות, אלא גם על אפיקי החיסכון השונים:
אם הכסף ממתין בחשבון העו”ש
אנשים רבים נוהגים לחשוב שהכי בטוח להשאיר את הכסף בבנק. אך בתקופה של עליות מחירים מתמשכות, הדבר היחידי שבטוח הוא שהכסף בחשבון העו”ש מייצר הפסדים, ומדוע? שיעור האינפלציה בישראל במהלך שנת 2021 הגיע לשיא של יותר מעשור, ועמד על 2.8% בשנה. המשמעות היא שבשל עליית המחירים, אותו סכום כסף שהיה ברשותנו בשנת 2020, יכול היה לקנות פחות בסוף שנת 2021. במילים אחרות, הכסף איבד מערכו. אם האינפלציה תמשיך לעלות באותו הקצב, הכסף שלנו יאבד עשירית מערכו תוך קצת יותר משלוש וחצי שנים.
אם הכסף שוכב בחיסכון
ניתוב הכסף לחיסכון בנקאי אמורה לשפר את המצב ביחס להשארתו בעו”ש, אך כנראה שלא בהרבה. זאת מכיוון שהריבית שנהוגה בחסכונות הבנקאים נמוכה ביותר. לשם המחשה, גם אם החיסכון מקבל ריבית שנתית בגובה 0.5% והאינפלציה תעמוד על 2.8% מדי שנה, הכסף שלכם עדיין יאבד מערכו 2.3% מדי שנה, או קרוב ל- 10% תוך 4 שנים.
בנוסף, בתקופות של אי וודאות כלכלית ושל עלייה דרמטית בהוצאות משק הבית, משפחות רבות מבקשות להיעזר בכספי החיסכון שהצטברו לאורך השנים. אך פעמים רבות הכסף בחיסכון הבנקאי סגור לתקופות זמן ממושכות, דבר שמגביל את אפשרויות המשיכה או מצריך תשלום קנס בעת המשיכה.
אם הכסף מושקע בבורסה
פוטנציאל התשואה של ההשקעה בבורסה גבוה מהריבית הנמוכה המתקבלת בחסכונות הבנקאיים. אך באותה נשימה, גם הסיכון עולה. בנוסף, האינפלציה הגוברת בשנה האחרונה גורמת לעצבנות ולתנודתיות בשווקי ההון. התנודתיות הזו מתדלקת את האויב הגדול של כל משקיע: הפחד, והנטייה לקבל החלטות מהבטן שעלולות להוביל לביצוע טעויות יקרות ובלתי מחויבות.
איך שומרים על החסכונות במציאות אינפלציונית?
כפי שהספקנו להבין, חוסכים רבים מצויים בימים אלו בדילמה לא פשוטה: מצד אחד להשאיר את הכסף בבנק, באופן שגורם לכסף לאבד מערכו בכל יום שעובר. מצד שני להשקיע הכסף בבורסה, בצורה שחושפת אותנו לתנודתיות בשווקים, לחששות ומתחים.
הדילמה הזו מובילה לחיפוש אחר חלופות השקעה סולידיות, שמצד אחד יספקו תשואה גבוהה יותר מהחיסכון הבנקאי ומצד שני יחסכו את הסיכון הכרוך בהשקעה בבורסה. אחד מאפיקים אלו הוא השקעה בנדל”ן, שערכו ממשיך לעלות. אך לא לכל חוסך יש את הסכומים הנחוצים להשקעה בנכסים. אפשרות נוספת היא להשקיע בפלטפורמת השקעות P2P: פלטפורמה שמפגישה בין לווים למשקיעים ללא התיווך של הבנק.
השקעה בפלטפורמת P2P יכולה לייצר תשואה סולידית ונאה: לשם המחשה, השקעה
ב- TARYA, פלטפורמת ה- P2P הגדולה בישראל, הניבה ב- 3 השנים הקלנדריות האחרונות תשואה שנתית בגובה כ-5% ברוטו
(תשואה ברוטו – לאחר הפחתה של כשלי אשראי וללא הפחתה של מיסים ועמלות בהתייחסות ל-3 שנים קלנדאריות אחרונות) זאת בסיכון נמוך משמעותית ביחס להשקעה בבורסה.
נראה שהאינפלציה כאן כדי להישאר בעתיד הנראה לעין. במציאות שכזו, חשוב לפעול כבר עכשיו כדי לשמור על ערך הכסף – ואפילו להגדיל אותו.