מאז שהקורונה נכנסו לנו לחיים, היא השפיעה לא רק על המצב הבריאותי והחברתי, אלא גם על הכיס שלנו: בקיץ 2020 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר, ממנו עלה ש- 41% ממשקי הבית דיווחו על הדרדרות במצבם. בנוסף, 55% חששו שהם לא יהיו מסוגלים לעמוד בהוצאות החודשיות.
על רקע חוסר הוודאות הכלכלית שממשיכה ללוות אותנו, צצות כפטריות אחרי (ובמהלך) הקורונה הצעות להלוואות: מפרסומות ברשת ובטלוויזיה – ועד הצעות מפתות מהבנק או בהודעות SMS. כל מה שצריך לעשות הוא לאשר, והופ! הכסף נכנס לחשבון.
יש רק “בעיה” אחת: את הלוואות צריך בסוף להחזיר. בתוספת ריבית. זה לא אומר שלא צריך לקחת הלוואות שיכולות לשפר את מצבכם. אך כשלוקחים הלוואה שלא לצורך ומתנהלים בצורה לא נכונה, עלול להיווצר כדור שלג של חובות: לוקחים הלוואה שמעמיקה את המינוס, רק כדי לגלות שסגירתה מצריכה עוד הלוואה, ועוד אחת – וכך כדור השלג הולך ותופח.
מהם הטעויות שיכולות להעלות ביוקר, ואיך להימנע מהן כששוקלים לקחת הלוואה?
טעות ראשונה: לוקחים הלוואות כי אפשר
הקלות הרבה שבה אפשר לקחת הלוואה, גורמת במקרים רבים לעיוורון ולנטילת הלוואות שיחמירו את מצבנו במקום לשפר אותו.
מה עושים? רגע לפני שלוקחים הלוואה, שואלים את השאלות הבאות:
מהי מטרת ההלוואה? האם היא אמורה לשמש לצורך סגירת המינוס? למטרה של חופשה או שיפוץ? למטרות אחרות?
מה הסכום הנדרש? האם אפשר לצמצם אותו? אם למשל שוקלים ליטול הלוואה לצורך מימון חופשה בחו”ל, אפשר לבדוק איזה הוצאות אפשר לחסוך (למשל השכרת דירה ב- Airbnb במקום חדר בבית מלון, חיפוש קופונים והנחות ועוד).
האם אפשר לחסוך חלק מהסכום במקום ללוות אותו? ברוב המקרים, בין אינספור ההוצאות של הבית, מסתתרים בולענים שמעלימים נתחים משמעותיים מההכנסה שלנו: מתשלומים גבוהים על חבילות תקשורת ישנות – ועד הוצאות “קטנות” ובלתי הכרחיות שמצטברות בסוף החודש לסכומים גדולים, בעקבות קניות, ארוחות במסעדות, טייק אווי ועוד.
זה לא אומר שצריך לחיות בסגפנות, זה רק אומר שכדאי ליצור תקציב משפחתי, לעקוב אחריו לאורך החודש ולאתר את הבולענים. בדיוק לשם כך ישנן אפליקציות שיכולות לעקוב אחרי ההוצאות בחשבון הבנק ובאשראי. החיסכון החודשי יכול להצטבר לאורך זמן לסכומים משמעותיים, להפחית את הצורך בהלוואה – והכי חשוב: לשפר את הרווחה הכלכלית שלכם.
טעות שנייה: לא בודקים את יכולת ההחזר
נניח שלקחתם הלוואה בשווי 50,000 ₪ כדי לממן חופשה או שיפוץ. גם אם ההלוואה תיפרס ל- 36 חודשים, יהיה עליכם להחזיר קרוב ל- 1,400 ₪ בחודש, וזה עוד לפני שהזכרנו את תשלומי הריבית. משפחות רבות יתקשו לעמוד בהחזר שכזה, המתווסף להוצאות השוטפות שמכבידות על הכיס. כדי לסגור את המינוס הן ייאלצו לקחת עוד הלוואה ועוד הלוואה – ולהחמיר את מצבם הפיננסי.
מה עושים? לוקחים הלוואה בהתאם ליכולת ההחזר שלכם. איך מחשבים את יכולת ההחזר? באמצעות הפחתת ההוצאה החודשית מההכנסה החודשית. אם למשל ההכנסה החודשית היא בגובה 15,000 וההוצאה החודשית מגיעה ל- 13,000 ₪, יכולת ההחזר עומדת על 2,000 ₪ בחודש. בהתאם לכך חשוב לוודא שגובה ההחזר החודשי של ההלוואה לא עולה על 2,000 ₪. ואם ההחזר החודשי הצפוי גבוה יותר ממה שתוכלו להחזיר? במקרה כזה אפשר לנסות לפרוס את ההלוואה לתקופה ארוכה יותר, מעבר לצעדים שפירטנו ומסייעים להקטין את סכום ההלוואה.
טעות שלישית: לא עושים סקר שוק
“יתכן שאושרה לך הלוואה חדשה עד 70,000 ₪” – מי מאיתנו לא מקבל הצעות מפתות להלוואות ב- SMS… למרות הפיתוי הגדול במקרים רבים, הצעות מהסוג הזה מלוות בריבית גבוהה במיוחד, שתגדיל באופן ניכר את סכום ההחזר החודשי ותכביד לנו על הכיס.
מה עושים? לפני הכל, לא נכנעים לפיתוי. צריכים הלוואה? בדקו בגופים השונים מהם התנאים המוצעים לכם. אתם כנראה הולכים לגלות שההצעות הכביכול מפתות שנשלחו אליכם בהודעות SMS, יקרות בעשרות ובמאות אחוזים ממה שאתם יכולים לקבל.
חשוב לזכור שהלוואה היא כמו מוצר שעולה לנו כסף: להחזר החודשי מתווספת ריבית, וככל שהיא גבוהה יותר כך היא מייקרת את ה”מוצר” שקרוי הלוואה. לקחתם הלוואה בגובה 50,000 ₪ למשך 5 שנים בריבית שנתית של 15%? בסיכומו של דבר תחזירו 71,340 ₪ – 21,340 ₪ יותר מהסכום המקורי (43% יותר)! הצלחתם להוריד את גובה הריבית ל- 8%? בסיכומו של דבר תחזירו 60,840 ₪ – חיסכון של יותר מעשרת אלפים ₪.
הלוואה היא כלי חשוב שיכול לסייע אך גם להזיק – ולכן חשוב לעשות בו שימוש זהיר ונכון.
אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל