שוק הנדל"ן הרותח מתודלק ע"י בעלי אינטרסים. מיהם אותם גופים, ואיך בכל זאת אפשר להוזיל את מחיר הדירה?
מאז 2008, במשך קרוב לעשור וחצי, מחירי הנדל"ן בישראל מצויים בעלייה מתמדת. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה האחרונה לבדה עלו מחירי הדיור ב- 17.8%.
וכך בזמן שכולם מדברים על הצורך להוזיל את מחירי הנדל"ן, הנה מה שפחות מדברים עליו: למי באמת יש אינטרס להוריד את מחירי הדיור?
האם למדינה יש אינטרס שמחירי הדיור ירדו? פוליטיקאים רבים מפזרים הצהרות על הצורך להוריד את מחירי הדיור. אך מה קורה בשטח? בעלת הקרקעות המרכזית – המדינה, משווקת קרקעות במחירי שיא שתורמים לזינוק במחירים. וכאילו זה לא מספיק, עודף הבירוקרטיה מאט את קצב שיווק הקרקעות לבנייה ואת הגדלת ההיצע, הנחוצים לוויסות מחירי הנדל"ן.
כשמסתכלים על הנתונים מוצאים היגיון בשיגעון: בשנת 2021 לבדה מיסוי הנדל"ן ושיווק קרקעות הניבו למדינה 44 מיליארד ₪. מדובר בעשירית מתקציב המדינה כולו (מסגרת התקציב עמדה בשנת 2021 על 432.3 מיליארד ₪). הנדל"ן הוא הפרה החולבת של המדינה. הרזייתה באמצעות "דיאטת מחירים" תצריך חיפוש אחר מקומות הכנסה חלופיים, ותאלץ את הפוליטיקאים לבצע צעד לא פופולרי: העלאת מיסים.
הפוליטיקאים יודעים את זה, מה שלא מונע מהם לפזר הבטחות ולהשיק רפורמות קצרות מועד שלא באמת עוזרות כדי לגרוף הון פוליטי. וכך המדינה עושה הון מעליית מחירי הדיור, על גבם של האנשים שרואים את חלום הדירה הולך ומתרחק.
מה לגבי היזמים הקבלנים? האם להם יש אינטרס שמחירי הדיור ירדו? כמובן שגם הם מרוויחים מהמחירים הגבוהים, וגם ממדד תשומות הבנייה שמתדלק עוד יותר את העליות.
האם לבנקים יש אינטרס שמחירי הדיור ירדו? גם הבנקים, כמו שאר השחקנים על המגרש, מגדילים את הרווחים ככל שמחיר הדירה עולה וסכום המשכנתא גדל.
ומי נשאר? ניחשתם נכון: היחידים שמעוניינים בהורדת מחירי הנדל"ן הם הרוכשים המיועדים, אלה שרואים את השחקנים הגדולים גוזרים על גבם קופונים בזמן שחלום הדירה הולך ומתרחק. מה הם כבר יכולים לעשות? לשבת על הגדר ולקוות שהמדינה תפעל? זה לא באמת עוזר (והבנו גם למה). תוכניות נקודתיות כמו מחיר למשתכן מסייעות בשוליים, מה גם שלקראת תקופת בחירות לא ברור מה יעלה בגורלה של התוכנית לאחר שתקום ממשלה חדשה. אל מול המחירים המשתוללים הרוכשים המיועדים יכולים לקחת את הגורל לידיים, באמצעות פתרון שמאפשר להוזיל את מחירי הנדל"ן בכ- 15%-20%: קבוצות רכישה.
קבוצות רכישה מייצרות חלופה מוחשית להוזלת מחירי הדיור: במקום לשלם יותר ליזם שיבנה את הדירה הרוכשים מתאגדים, הופכים בעצמם ליזם וחוסכים את דמי התיווך היקרים. מגמת "עקיפת המתווך" צוברת תאוצה בארץ ובעולם: מהזמנת מוצרים מאתרי מסחר בחו"ל שעוקפים את המתווך (החנות או היבואן בארץ) – ועד פלטפורמות P2P שמפגישות בין לווים ומלווים, עוקפות את המתווך (הבנק) ובכך מאפשרות לשני הצדדים ליהנות מתנאים הרבה יותר טובים.
היכולת לעקוף את המתווך גם בעולם הנדל"ן ולהוזיל את עלויות הדירה גורמים להתעוררות מחודשת בשוק קבוצות הרכישה, ככל שהמחירים ממשיכים לעלות. נכון, מדובר בתהליך מורכב שמצריך בחירה בגורמים הנכונים שינהלו אותו. אך עבור רוכשים שרוצים להוזיל את מחיר הדירה לעיתים בעשרות אחוזים, קבוצות הרכישה מסתמנות בתור אפשרות ריאלית במיוחד.
הכותב הוא אליעד צפניה, מנהל אשראי נדל"ן בחברת Tarya, המספקת פתרונות למימון קבוצות רכישה.