מצד אחד הכסף בבנק מאבד מערכו, מצד שני האינפלציה והעלאות הריבית גורמות לעצבנות ותנודתיות בשווקי ההון. איך בכל זאת אפשר לאתר השקעות סולידיות שיאפשרו לכסף לעבוד בשבילכם, במינימום דפיקות לב?
בימים אלה אנחנו מצויים בפתחו של עידן חדש: אחרי קרוב לעשור וחצי של ריבית אפסית, עליות המחירים של השנה האחרונה נתנו את אותותיהן. והתוצאה: לראשונה לאחר שלוש וחצי שנים, בנק ישראל העלה את הריבית הבסיסית במשק. הריבית עלתה מ- 0.1% ל- 0.35%, ויתכן שזו רק ההתחלה. מומחים רבים מעריכים שזו לא המילה האחרונה – ושעד סוף השנה הריבית תגיע לרמה של 1.5% לפחות.
איך להשתמש באינפלציה כדי להגדיל את החיסכון?
בשנה האחרונה פוקד אותנו גל של עליות מחירים במגוון תחומי החיים, ממחירי המזון והדלק ועד מחירי הדיור. עליות המחירים מתורגמות לגידול של מאות שקלים (ובחלק מהמקרים אפילו יותר) בהוצאה החודשית של משק הבית. כביכול, מדובר במתכון בטוח להקטנת ההכנסה הפנויה וכפועל יוצא להקטנת היכולת שלנו לחסוך. אך אחד השיעורים שהקורונה לימדה אותנו הוא שבתקופות של אי וודאות אפשר לצמצם הוצאות בלתי הכרחיות ולהגדיל את החיסכון החודשי. הקורונה המחישה עד כמה חשוב לחסוך לעת הצורך, וגרמה לרבים מאיתנו לשים יותר כסף בצד.
בדיוק באותה הצורה, עליות המחירים הרוחביות יכולות לפעול לטובתנו, אם נשכיל "לחתוך" הוצאות בלתי הכרחיות: גם הוצאות קטנות יכולות להצטבר לאורך החודש לסכומים גדולים. זה לא אומר שצריך לחיות בסגפנות, זה רק אומר שאפשר להפחית הוצאות לא הכרחיות.
לשם כך אפשר לעשות שימוש באפליקציות לניהול הוצאות – חלקן חינמיות, תומכות בעברית ואפילו מתממשקות באופן אוטומטי עם חשבונות הבנק והאשראי. היכולת לקבל מבט-על תסייע לנו לאתר הוצאות בלתי הכרחיות ולצמצם אותן.
אך גם אחרי שהגדלנו את החיסכון, השאלה היא איך אפשר לשמור עליו ולאתר השקעות סולידיות במציאות הדינאמית שנוצרה – מציאות של העלאות ריבית.
איך משקיעים את כספי החיסכון במציאות החדשה שנוצרה?
איתור אפיקי השקעה סולידיים במציאות החדשה שנוצרה, זו לא משימה פשוטה. עד לשנה האחרונה, משקיעים שחיפשו אלטרנטיבה לריבית האפסית בבנקים, מצאו אותה לעיתים קרובות בשוק ההון: העליות בבורסות לאורך השנים האחרונות משכו משקיעים רבים, והובילו לפתיחת מאות חשבונות מסחר חדשים. אך עליות המחירים וכתוצאה מכך הגל המסתמן של העלאות הריבית בארץ ובעולם, גורם בשנה האחרונה לתנודתיות ולעצבנות רבה בשווקי ההון.
דפיקות הלב שמייצר שוק ההון, במיוחד בתקופה הנוכחית, לא מתאימות לכל משקיע. אך מצד שני, גם השארת הכסף בבנק טומנת בחובה סיכונים משמעותיים: למרות שהריבית על החסכונות עשויה לעלות במקצת בעקבות העלאת הריבית הבסיסית במשק, לרוב היא נמוכה בהרבה מקצב עליית המחירים השנתי, שעומד ב- 12 החודשים האחרונים (מפברואר 2021 עד פברואר 2022) על 3.5% המשמעות היא פשוטה – וכואבת: לא רק שהכסף בחיסכון (או גרוע מכך: בעו"ש) לא עובד עבורכם, הוא מפסיד ערך בכל יום שעובר.
וכך חוסכים שמתלבטים בין השארת החיסכון בבנק לבין השקעתו בשוק ההון נמצאים בין הפטיש לסדן, ועם סכנה מוחשית לאובדן ערך החיסכון עבורו הם עבדו כל כך קשה. מה בכל זאת אפשר לעשות כשרוצים להוציא את הכסף מהבנק – ולהשקיע אותו בלי לקחת סיכונים מיותרים?
יש אלטרנטיבה: השקעות סולידיות במציאות תנודתית
השקעות נדל"ן – אירועים בטחונים, מיתון, מגפה עולמית: לאורך השנים, נראה שמחירי הנדל"ן מתעלים על כולם. עליית מחירי הנדל"ן בארץ, הופכת את הדירות להשקעה לפתרון נחשק. אך עליות המחירים החדות שנמשכות כבר יותר מעשור הובילו להכפלת מחירה הממוצע של דירה, והתוצאה? חלום הדירה להשקעה הולך ומתרחק מחוסכים רבים, בהעדר ההון העצמי הנחוץ. וכשאין מספיק הון עצמי לדירה בארץ, חלק מהמשקיעים מנסים את מזלם בחו"ל. אך השקעות נדל"ן רחוקות מהעין, בסביבה לא מוכרת, עלולות לגלם סיכונים בלתי רצויים ולהפוך אפיק זה לפחות ופחות סולידי.
השקעות באג"ח – אפיק שנחשב לסולידי, ומאפשר לכל אחד להשקיע גם בסכומים לא גדולים. על פניו זהו היתרון הגדול שלו ביחס להשקעות נדל"ן, שאינן נגישות לכל חוסך. אך התדמית הסולידית של השקעות אג"ח לא תמיד מוכיחה את עצמה. כך למשל, בחלקים נרחבים מתקופת הקורונה, חלק ממדדי האג"ח נסחרו בתנודתיות גבוהה והציגו ביצועים שליליים.
השקעות P2P – פלטפורמת השקעות חברתיות המפגישה בין משקיעים ללווים, ללא התיווך של הבנק. הוצאת הבנק מהמשוואה מאפשרת מצד אחד ללווים לקבל ריבית אטרקטיבית, ומצד שני מעניקה למשקיעים (המלווים) ריבית גבוהה יותר ממה שהם יכולים לקבל בחיסכון הבנקאי. כתוצאה מכך אפשר לייצר תשואה סולידית לאורך זמן, בלי דפיקות הלב הנלוות להשקעה בשוק ההון – גם ללא ההון העצמי הדרוש לצורך השקעה בדירה.
קשה לדעת מה צופן העתיד, אך דבר אחד בטוח: במציאות החדשה שנוצרה חשוב לנקוט יוזמה, למנוע מהכסף לאבד מערכו ולחפש אפיקי השקעה שגם ישמרו על ערך הכסף – וגם יאפשרו לו לעבוד עבורנו במינימום דפיקות לב.